|
|
ג . תורה הלכה ומוסר כמעט כל מי שעסק בנושא של נשים ולימוד תורה בספרות התלמודית כתב על ברוריה האשה החכמה , שלפי המסופר בתלמוד הייתה בתו של חנינה בן תרדיון ואשתו של רבי מאיר . אכן , המקורות התלמודיים והמדרשיים מספקים מידע רב למדי על אשה 17 בין שהייתה דמות היסטורית ובין שלאו , בין שדבריה הלמדניים היו אותנטיים ובין שיוחסו לה בבבל - על רקע תפיסה שנתגבשה שם במאה הרביעית על מקום האשה בחברה - מכל מקום , היא נתפסה בתרבות העממית כסמל של אשה ידענית . בנוסף לאמור בפתח דבריי לעיל , קיימות שתי סיבות אחרות שגם בגללן לא אעסוק בסיפורה של ברוריה . שתי הסיבות הן : א . הספק שיש לגבי סיפורים אחדים , אם מקורם אכן בתקופת התלמוד או שמא נוצרו בימי הביניים . ב . הטיעון הרווח , שברוריה היא יוצאת דופן ואין ללמוד ממנה על מציאות או על תפיסות כלליות . כשם שאין בדעתי לעסוק בברוריה , כן אינני מתכוונת לעסוק בסיפורים על דמויות של נשים מן המקרא שזכו לשבחים מפי החכמים על מידותיהן ועל ידיעותיהן , כגון שבע הנביאות שצויינו בבבלי מגילה ( י"ד , ע"א ;( בת יפתח , שעל פי תנחומא ( בחוקותי ה ( ' ניהלה ויכוח למדני עם אביה ; אשתו של ...
To the book |
|
|