|
|
הוחזרו ליהודים מתוך 6 , 135 , 500 גרושים שנשדדו " — כלומר , כארבעה עשר אחוזים בלבד , ולפי נתונים אחרים קובע יי בן צבי שהוחזרו שמונה אחוזים בלבד . 14 היו שטענו שהסכום הכולל היה מבוסס על תביעות מוגזמות של היהודים . גודל הסכום מצביע על כך שקהילת צפת , לפני הביזה , היתה אמידה למדי , הרבה למעלה ממה שניתן לצפות מקריאת מכתבי הבקשה לתמיכה שנשלחו לחוץ לארץ . הערכתו של יהוסף שווארץ היתה , כי שויו של הרכוש השדוד היה 80 אלף דולר וכי מזה הוחזר ליהודים אך כרבע . יהודי צפת רצו לערוך מגבית מיוחדת בחוץ לארץ , אולם הדבר נאסר עליהם על ידי "הפקידים והאמרכלים , " שישבו באמסטרדם , בנימוק שאין להפלות בין קהילת צפת לבין יתר הקהילות בארץ ישראל , וכן נאסר גם שיגורו של שר"ר מיוחד . בינתים המשיך המצב בצפת לעורר דאגה . קינגלייק מוסר בשנת , 1835 בי מוחמר דמור , שאירגן את הביזה בצפת , לא זו בלבד שלא גורש מן העיר אלא אף קיים קשרים הדוקים וידידותיים הן עם המודיר שנועד לחקור בפרשת הביזה והן עם מושל העיר . יתר על כן , הוא שוב החל לעורר את המוסלמים לבוז את רכושם של יהודי צפת . שני יהודים ממכובדי העיר יצאו למאהלו של קינג...
To the book |
|
|