|
|
המקורות היהודיים עם ירידת כוחו של השלטון המרכזי באימפריה העותומאנית , החלו מנהיגים מקומיים , ששאפו למעמד עצמאי , להרים את ראשם . אחד הראשונים היה האמיר הדרוזי פאחיר אדין השני מבית מען שבהר הלבנון ' . עוד בשלהי המאה הט"ז החל להתערב בעניני הגליל , בקשרו קשר עם מושל דמשק , וגרם למותו של השיחי הבדואי מנצור אבן פריח" ששלט במחוז צפת ובמחוזות שבם ועג'לון . שעה שצבא הסולטאן היה עסוק במלחמה עם הפרסים , ניצל פאחיר ארץ את ההזדמנות וכבש בשנת 602 ו את הגליל , כולל צפת . אחרי אירוע זה מופיע התואר "סנג'ק בי של צפת" בתעודות העותומאניות המופנות אליו . לחיזוק מעמדו קשר פאח'ר אדין קשרים עם מדינת טוסקנה שבאיטליה וכדי לזכות בתמיכת הנוצרים , לא נרתע אף מלהבטיח שיחרש בארץ ישראל את מדינת הצלבנים . בביוגרפיה שלו מסופר כי שאף להשלטת בטחון בדרכים ובי ניסה לשפר את המצב הכלכלי בעזרת מומחים איטלקים ובאמצעות קשרים עם סוחרים צרפתים . אולם לגבי הגליל היתה פעולתו הרסנית בלבד . היה עליו לנהל מלחמות עם מושלי המחוזות השכנים שנתמכו לרוב על ידי השלטון המרכזי , והגליל הפך להיות לאחת מזירות הקרב העיקריות שלו . כאמור , כבשו גי...
To the book |
|
|