סיכום הישובים שהוכרנו ער כה הם רק חל ק מכלל הישובים היהודיים בגליל . במרחק רב יותר מסביבות צפת היה ישוב יהודי ניכר בכפר כנה שבגליל התחתון , וכן היו ישובים יהודיים בגליל המערבי — בכפר יאסיף , בשפרעם , בכבול וביוליס . במורדות הלבנון קמו ישובים יהודיים בחצבייה ובדיר אל קמר . בקרבה רבה יותר אל צפת , ערכו תושביה , החל בסוף המחצית הראשונה של המאה הט"ז , נסיון ליישב מחדש את טבריה , נסיון שנתמשך עד שנת 580 ו בקירוב , כשהם נהנים מסיוע של רונה גראציה ודון יוסף נשיא . כמו כן היו , במחצית המאה הט"ז , ישובי דייגים יהודים בצפון הכינרת , בכפר נחום , בבית צירה ובכורזין ' . צפת היה לה , איפוא , עורף ישובי יהודי ניכר למדי , והיא שימשה מרכז עירוני לכתריסר ישובים קטנים . תושבי ישובים אלה , אשר עסקו בחלקם בחקלאות , הביאו לצפת את תוצרתם , ומבחינה זו הם היו חל ק מן התשתית הכלכלית שעליה התבסס ישובה היהודי של צפת . נחזור לשאלה שהצגנו בראשית פרק זה ! האם יש המשכיות בהתישבות היהודית במקומות המוזכרים בימי מסעי הצלב ואשר מוזכרים שוב במאה הט"ז ? לגבי רוב הישובים טענתנו היא שהדבר אינו מוכח . הסיכוי הרב ביותר , שהית...
To the book