ארגון הקהילה היהודית

אולם למוסדות השיפוט היהודים היו גם מגבלות . מאחר שלא היו בנויים בהירארכיה נוקשה , כדוגמת זו שאפיינה את בתי המשפט הדתיים המוסלמיים , הרי שמעמדו של כל שופט ופוסק במערכת המשפטית היה מבוסס על מעמדו בקרב עמיתיו הרבנים * . על כן ניתן היה לערער ביתר ק לות על פסיקתו של פוסק זה או אחר , ואכן רבו המקרים של אי הסכמה בין השופטים לבין עצמם . ידוע , למשל , כי יוסף קארו ומשה מטראני לא ראו , בדרך כלל , עין בעין , בפסקי דינם . משה מטראני אף מתלונן במפורש על יחסו של קארו , כאשר הוגש לאחרון פסק רין של מטראני ו "שלחו הפתקא לחכם הרי יוסף קארו נר"ו שיראה בה אם הוא כרין , והוא השיב בכתב דברי קנטורין וחירופין והוצאת שם רע נגדי במסירות , ולענין הרין לא השיב דבר . " יי אך מחלוקת גלויה כגון זו , לא היתה אפיינית . לעתים קרובות נהגו לפי העקרון של "שמור לי ואשמור לך . " במקרים של חילוקי רעות השתדלו לנהוג זהירות , ברי שלא לפגוע בעצם קיום מערבת השיפוט היהודית העצמאית , וכך אנו מוצאים גם נכונות לקבל דעתם של אחרים . משה מטראני , למשל , אומר במפורש " ; אני כפוף להיות מבטל דעתי לדעת הרוב . " ואפילו בויכוח שלו עם יוסף קא...  To the book