המקורות היהודיים

המקורות היהודיים רמז להמשכיותו של ישוב יהודי בצפת גם בתקופת השלטון הנוצרי , ניתן אולי לראות בעובדה , שכבר בשנת 1286 נזכרת שוב במפורש קהילת צפת . האזכור נגע לחרם שהטיל הנשיא ישי בן חזקיהו מדמשק על המערערים על כתבי הרמב"ם . חכמי צפת , ובראשם הר' משה הכוהן בן יהודה , עלו למקום המסורתי שבו נמצא קברו של הרמב"ם בטבריה , ושם הודיעו על הצטרפותם לחרם זה . י מצפת אף יצאו הקנאים שמחקו את הכתוב על מצבת הרמב"ם בטבריה וחרטו במקום זאת "רי משה בן מימון מוחרם ומין . " במרכז היהודי הגדול שבעכו היה לפלוגתא רקע עדתי ; האשכנזים תקפו את תורת הרמב"ם ואילו יהודי המזרח הגנו עליו . העובדה שבצפת הגנו על הרמב"ם ראשי הקהל מעירה אולי על כך שהם ורוב אנשי הקהילה נמנו עם יהודי המזרח או המוסתערבים ( יהודים דוברי ערבית . ( לעומת זאת ניתן אולי ללמוד מפעולת הקנאים שהזכרנו , גם על קיום מיעוט אשכנזי בעיר . בשנת 1322 מזכיר אשתורי הפרחי את צפת ' אך כלי להתעכב על קהילתה היהודית . בשנת 325 ו הושלם בצפת החיבור הראשון בקבלה "ברי הארון ומגדל חננאל , " שנכתב בירי ר' שם טוב בר רי אברהם בן גאון , שעלה לארץ מספרד בערוב ימיו . אך אין  To the book