|
|
ב . הסמיכה עוצמתו של רבי יהודה הנשיא באה לידי ביטוי במיוחד בכך שריכז בידיו את הסמכות הבלעדית של הענקת הסמיכה . סמיכה , או מינוי בלשון הירושלמי , כללה בתקופת רבי יהודה הנשיא הענקת תואר רבי והענקת סמכויות מסוימות לממלאי תפקידים בתחומי השיפוט בדיני ממונות וקנסות וההוראה בדיני איסור והיתר , בדומה לאחד מתפקידיהם של הרבנים עד ימינו . כל חברי בית הוועד - הסנהדרין בלשון התלמוד הבבלי - היו חכמים בעלי סמיכה . מובן מאליו שהאדם או המוסד שניתנה להם הסמכות להעניק סמיכה זכו בעוצמה רבה , ועל רקע זה נוצר מתח בין הנשיאים , שרצו שסמכות זו תרוכז בידיהם , לבין שאר חברי בית הוועד , שביקשו להתחלק בה עם הנשיא . תולדותיה של מחלוקת זו משתקפות במסורת הבאה : אמר רבי בא [ אבא : [ בראשונה היה כל אחד ואחד ממנה את תלמידיו , כגון רבן יוחנן בן זכיי [ זכאי ] מינה את רבי ליעזר [ אליעזר ] ואת רבי יהושע , ורבי יהושע את רבי עקיבה , ורבי עקיבה את רבי מאיר ואת רבי שמעון ... חזרו וחלקו כבוד לבית הזה [ בית הנשיאות , [ אמרו : בית דין שמינה שלא לדעת הנשיא אין מינויו מינוי ונשיא שמינה שלא לדעת בית דין מינויו מינוי , חזרו והתקינו :...
To the book |
|
|