ד . תקנות רבי ביחס למצוות התלויות בארץ כאמור , רבי יהודה הנשיא שאף לנורמליזציה כלכלית בחייהם של יהודי ארץ ישראל . החקלאות היתה הענף הכלכלי העיקרי שיהודי ארץ ישראל עסקו בו ובכללם תושבי העיר . אי לכך המצוות התלויות בארץ , ובמרכזן שנת השמיטה ( השביעית ) והמעשרות , הפריעו מטבע הדברים להנהגת נורמליזציה זו , שכן האיסור לעבד את הקרקע בשנת השמיטה והקניית פירותיה לעניים לא אפשרו קיום כלכלי הוגן לחקלאי בשנת השמיטה . המעשרות , ובמרכזם המעשר הראשון , כלומר עשירית היבול שנועדה לכוהנים וללויים , היו מסים שנוספו על אלה שכבר גבו השלטונות הרומיים , והעמידו את החקלאי היהודי בעמדת נחיתות לעומת החקלאי הנוכרי בארץ ישראל . יתר על כן , למעשה התבטלו הסיבות של נתינת המעשרות לכוהנים וללויים : העדר נחלה לשבט לוי כבר לא היה אקטואלי בימי בית שני , בלי שנביע כאן דעה ביחס לשאלה מה היתה המציאות בתקופת המקרא , והסיבה של "חלף עבודתם , " דהיינו תמורת תפקידיהם של הכוהנים והלויים בפולחן במקדש , כבר לא היתה אקטואלית במציאות שלאחר חורבן בית שני . רבי יהודה הנשיא שאף להביא למהפכה עד כדי ביטולה המוחלט של שמיטת הקרקעות , אם כי...
To the book