|
|
א . מעמדו הכלכלי של רבי רבי יהודה הנשיא היה מפורסם בעושרו הרב , המסורות התלמודיות , כדרכם של מקורות אלה , הלכו והפליגו בעושרו עד שהשווהו לזה של הקיסר הרומי ושל המלך הפרסי : " ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך " ובראשית כה , כגג אל תקרי [ תקרא ] שני גוים אלא שני גאים [ עשירים מופלגים , [ זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין , לא בימות החמה ולא בימות הגשמים ( בבלי , ברכות נז ע " ב , לפי כתב יד מינכן . ( הפסוק שהמימרה התלמודית מתייחסת אליו יש לו משמעות , שכן עשיו מופיע תדיר במדרשים בתור רומא או הקיסר הרומי . במקרה הזה , עושרם של אגטונינוס ורבי ניכר בכך שהם יכלו לאכול ירקות במשך כל ימות השנה , גם שלא בעונתם . רבי יהודה הנשיא זכה למותרות אלה משום שהיו לו אדמות בכל אזורי ארץ ישראל , ובשעה שפסקו ירקות מסוימים משדות הגליל , יכול היה להביאם לשולחנו מגידולי אדמותיו שבעמק הירדן ובערבה . בהקשר זה מעניינת העדות בירושלמי המוסרת שרבי יהודה הנשיא היה מספק את ביכורי הקישואים שלו ל"מלכות . " בהשוואה למלך הפרסי נאמר על רבי שאפילו רב הסייסים שלו היה עשיר משאפור המלך , בן השושלת הססני...
To the book |
|
|