|
|
פולמוס נגד מבקרי המקרא היהודים בתקופת הגאונים , כולל אלה שכפרו במסורת הרבנית ובתורה שבעל פה , קיבלו בדרך כלל את סמכות המקרא ; אולם גם לכלל זה היו יוצאים מן הכלל . ביטוי מעניין לשני הצדדים של מטבע זה מצוי בתשובה של אחד הגאונים , כנראה רב נטרונאי בן נחמיה , שעמד בראש ישיבת פומבדיתא במחצית הראשונה של המאה השמינית לספירה . הוא נשאל על קבוצה של "מינים מישראל ופרשו מדרכי ישראל ואין משמרין לא מצות ולא שבת ... ואוכלין חלב ודם וי " ח טרפות ... ולא חולצין ולא מיבמין , " וחלקם רוצים לחזור ליהדות הנורמטיבית . בתחילת תשובתו תהה על המציאות שתיארו השואלים : שאותן מעין משונין הן מכל מעין שבעולם , שכל מעין פוקרין בדברי חכמים , כגון טריפות וכגון יום טוב שני מדרבנן וכגון "שניות " מדברי סופרים , אבל בדברי תורה ומקרא מחזיקין ומשמרין כעיקר ישראל , הללו שפרשתם פקרו בעיקר תורה ... איננו יודעים באיזו קבוצה בדיוק מדובר ומה עלה בגורלה , אבל אנחנו יודעים על אדם אחד שהקדיש חיבור שלם להתקפה על המקרא , ורב סעדיה ראה את עצמו חייב להגיב על טענותיו . חיוי או חיויהי מבלןל ( עיר באפגניסטן של היום ) הביא בחיבורו , שנכתב ב...
To the book |
|
|