יסודותיה של שירת הקודש העברית

יסודותיה של שירת הקודש העברית שירת הקודש במובן שהגדרנו ידועה במקורותינו הקדומים בשמות אחרים . מחבריה מכונים , כבר בתקופת חז"ל " , פייטנים" ( ממלה יוונית שמשמעה "יוצר . " ממנה התגלגלו גם המילים לשירה ולמשורר בשפות מערביות רבות , וביניהן poet באנגלית , ( ושירתם מכונה בימי הביניים "חזנות , " או בצורה ערבית יהודית "חזאנה . " אי אפשר לקבוע כרונולוגית , ברמה סבירה של דיוק , את שלביה הראשונים של שירה זו , או את שרידיה הקדומים ביותר שהגיעו לידינו . ייתכן שניצניה מצויים כבר בתקופת בית שני . בהקשר זה רגילים לציין אחרים מפיוטי ה " הושענות " שנועדו ללוות את טקס הקפת המזבח שהתנהל בבית המקדש בימי חול המועד של חג הסוכות ( והפך בתקופה מאוחרת יותר להקפת הבימה של בית הכנסת ) - ועל כל פנים , יש רגליים להנחה שפייטנים פעלו בתקופת האמוראים בארץ ישראל ( המאות השלישית-הרביעית לספירה , ( אולם תקופת בראשית זו של הפייטנות לוטה בערפל . הפייטן הקדום ביותר הידוע לנו בשמו היה יוסי בן יוסי , אולם זמנו אינו ידוע בבירור , אם כי מקובל שפעל במאה החמישית או השישית לספירה . מתחילתה נועדה שירת הקודש להחליף חלקים מרכזיים של ...  To the book