עקרונות פרשניים

עקרונות פרשניים רב סעדיה היה מודע היטב לשאלות המתודיות הניצבות לפני פרשן המקרא , והתייחס אליהן בהרחבה , בעיקר בהקדמות לפירושים השונים . דיונים פרוג רמתיים חשובים במיוחד מצויים בהקדמתו לפירוש ספר בראשית . אחד מהם עוסק בסוגיות המרכזיות של מקורות הידע האנושי והשלכותיהם על מלאכת הפרשן . כפי שכבר ראינו ( עמ י 64-63 , 43-42 לעיל , ( רס " ג מציין בכמה מקומות כי הידע שלנו יכול להיות מבוסס על החושים ועל השכל או על המסורת , והמסורת המחייבת כוללת , לדעתו - בהתאם לתפקידו כדובר היהדות הרבנית - הן את המקרא " ) תורה שבכתב (" והן את המסורת החז " לית " ) תורה שבעל פה . (" ומכיוון שהאמת היא אחת , לא תיתכן סתירה של ממש בין אמיתות המושגות דרך צינורות שונים . כל "סתירה " כזו היא רק למראית עין , אולם כאשר מעיינים בה לעומק , מתברר שאחת המסקנות המתנגשות הוסקה בצורה בלתי מבוקרת , ולאמיתו של דבר קיימת התאמה בין המסקנות שניתן להגיע אליהן בדרכים שונות . גישה בסיסית זו מיושמת בהקשר הפרשני באמצעות פרשנות לא מילולית . הנטייה הראשונית של כל פרשן , על פי רב סעדיה , צריכה להיות לפרש כל ביטוי בטקסט בהתאם למשמעו הרווח ו...  To the book