א.העברות ; אשגרות־לשון

א . אשגרות לשון כלל גדול בספרות התלמודית והמדרשית שמאמר או פירוש או דרש שנאמר בעניין אחד אפשר להעבירו לעניין דומה . העברות כאלו אנו מוצאים במשנה ובברייתא , 1 ובייחוד במדרשי ההלכה ( למעלה פ"ה , עמי 84 ואילד ) ובמדרשי האגדה 2 שאין הם ביסודם אלא מפרשי המקרא' והרבה מאוד בתלמוד 3 . הבבלי מדגיש כמה פעמים עובדה זו ואומר על מאמר אמורא : הא דרי פלוני לאו בפירוש איתמר אלא מכללא ( ברכות ט' א ושם נסמן ' ( כלומר' האמורא לא אמר את מאמרו מפורש' אלא מתוך מאמר דומה או מתוך מעשה שהיה' למדו שזו דעתו ואמרו אותה בשמו . אף בירושלמי נמצאת , כנראה' הערה כזו' בכלאים cm ה"ח 'מן מה דר' זעירא מותיב על דר' יוחנן תמך' ופירושה 1 מה שנאמר קודם לכן : אמר ר' זעירא מודה ר' יוחנן וכו' אנו לומדים מן היישוב של ר' זעירא על ( היינו ממה שמיישב ר' זעירא את ] דברי רי יוחנן' שם ( למעלה בהלכה הי : אמר r זעירה מודה ר' יוחנן שאם היה בית רובע וכו , ( ' כדרך שפירש שם בעל פני משה , ובדברים ברורים ר"ש םיריליו ( דף מג , ב : ( 'הך מימרא דר' זעירא וכו' לא אמר לה בהדיא אלא מכלל ההיא מימרא דר' זעירא דהתם איתמרא' ( ועי' עוד להלן בסוף סימן ...  To the book