|
|
( משנה , כתובות ד ז-יב . ( לכך יש להוסיף מכתבים ששלח רבן גמליאל הזקן מהר הבית ליהודי ארץ ישראל וליהודי הגולה המזרחית בעניין המעשרות ועיבור השנה , שגם הם נכתבו בארמית ( תוספתא , סנהדרין ב ו . ( בין העדויות המסייעות , אמנם בעקיפין , לטיעון שארמית הייתה השפה הרווחת במאה הראשונה לסה " נ , יש לציין את המציאות המתועדת היטב מן המאה השלישית לםה"נ ואילך על תפוצתה המוחלטת של שפה זו בגליל : בכתובות בתי הכנםת , בתלמוד הירושלמי , במדרשים הקדומים , וכן בתרגומי המקרא לארמית . סביר להניח , שתפוצתה של שפה זו בסוף התקופה הרומית הייתה במידה רבה המשך של המציאות במאות הקודמות . לסיכום , שתי השפות הרווחות ביותר בירושלים של המאה הראשונה לסה"נ היו ארמית ויוונית . יוצא אפוא , שחוץ מהשפה העברית , שהייתה מוגבלת לחוגים ייחודיים בלבד , השפות שרווחו בירושלים היו אלה שבין כה וכה היו נפוצות בקרב עמי האזור . כשם שהיה ניתן להשתמש ביוונית בכל האימפריה הרומית , ואף מעבר לגבולותיה , כך יכלה גם הארמית הכתובה לשמש שפה משותפת לקיסר הבודהיסטי , לשושלת הפרתית ולכוהן הגדול בירושלים . כלומר , במזרח הרומי היו שתי שפות אלה ערוצי ה...
To the book |
|
|