היסוסי שיבה

היסוסי שיבה מלחמת העולם הראשונה הסתיימה וקשרי הדואר עם ארץ ישראל השתפרו . ואולם , לאחר מכתבו של הרב צבי פסח פרנק הייתה דממה מעיקה בהתכתבויות בעניין שובו של הרב קוק לארץ ישראל . לא היה לו ספק שהעובדה כי בציבור האשכנזי בירושלים עלתה המחשבה להביא אדם כמוהו מעידה על השינוי שחל בעקבות האירועים ההיסטוריים . התחזקותה של התנועה הציונית , ביקור ועד הצירים בארץ ב 1918 שמטרתו הייתה לתאם בין היישוב היהודי בארץ לשלטונות המנדט הבריטי , מפגש לא מוצלח בין הוועד ובין הנהגת הרבנים , האהדה שגילה השלטון הבריטי כלפי התנועה הציונית והאיום הכלכלי הממשי על המוסדות של הקהילה הדתית המתפוררת - כל אלה חוללו מפנה תודעתי . בציבור חדרה ההכרה כי יש צורך ברבנות מסוג חדש המחוברת גם אל ההוויה הציונית . מחשבה כזאת לא הייתה עולה על דעת היישוב החרדי בירושלים לפני המלחמה . בי " ט באלול תרע"ח הגיע אל הרב קוק מכתב מראשי הקהל בירושלים שבו נאמר כי בני ירושלים "מבקשים על נפשם , כי ברחמי אב יצילם הצלה מוסרית [ ... ] [ ו ] שהדרת גאונו יופיע בהדרו בירושלים [ ... ] לרעות ביעקב " ( אבן חן , עמ ' . ( 343 הרב קוק היסס ; לבו נמשך אמנם ...  To the book