לישראל , ובשאט נפש מחללים הם את קדושת ימי קודש , בעבודות פומביות , בנסיעה , רכיבה , במשא , והבערה והנם נוהגין בהם מנהג חול לגמרי . " ואף על פי כן הוא לא התייאש . הרב קוק המשיך לכתוב למתיישבים ולבקש מהם לקיים את המצוות . בסיוון תרע ' יב כתב מתוך "חבה " ו יי אהבה " למושבה ואדי חנין ( נס ציונה . ( במכתבו כתב ש " איני יכול למסור לכם במכתב אפילו חלק קטן מרשמי יסורי נפשי בכל עת ששמועות כמו אלה [ של חילול שבת ] מגיעות אלי" ' ) אגרות / ב , עמ י פח . ( בנוסף פרסם קריאה לציבור הרחב מעל דפי העיתונות ' ) חבצלת , ' כ " ט בסיוון תרס " ו ) וכן ב " עיתונות החילונית שלנו " ' ) מאמרי הראי " ה , ' עמ י , ( 352-351 שבה הביע את רצונו לדבר בגובה העיניים על חשיבות שמירת הקודש על ידי כלל הציבור היהודי בארץ . במקביל כינס הרב קוק בקיץ תרע"ג אספת רבנים בביתו של איש המזרחי אברהם יצחק לבקוביץ ( 1980-1872 ) שבמושבה רחובות . באספה נידון מצב היהדות בארץ בכלל , וחילול השבת בה בפרט . במהלך הדיון התפרץ בעל הבית , שהיה פועל בניין , חקלאי ומורה בתלמוד תורה : אתם מדברים על חילול הדת ? הרבנים הם מכבי האש ! לכו לכבות את האש ...
To the book