המושבות: בין הערצה לדחייה

המושבות : בין הערצה לדחייה הרב קוק רחש הערצה רבה למתיישבים . אורח חייהם ; הכיבוש המחודש של הקרקע לאחר אלפי שנות גלות ; יכולתם לנהל משק , להפרות את האדמה , לרכוב על סוסים כשומרים המסיירים בשדות ; וכן הצוהר שהם פתחו בעולם היהודי אל ההשכלה הכללית - כל אלה היו בעיניו סימנים מובהקים של עידן הגאולה . היחס כלפי המתיישבים בא לידי ביטוי , כאמור , במכתב שכתב אליהם : "לא אני הוא הראוי להוכיח לעם קדוש " ' ) אגרות / א , עמ י שכח . ואולם , כדרכו של מי שתורת אחדות ההפכים הייתה יסוד עולמו , לוותה ההערצה הזאת בביקורת , בלבטים ובהתבטאויות קשות . אחד הגילויים למתח נמצא בדבריו של הרב קוק בעניין חשיבות העבודה העברית . במכתבו מג ' בשבט תרע"ב לאברהם יעקב סלוצקי , ( 1918-1861 ) ממייסדי המזרחי , טען כי הסיבה לכך שהעבודה העברית אינה מתפתחת כיאות היא חילול הקודש שנוצר בשל התרבות החילונית של החלוצים , אף כי מלאכתם בבניין הארץ היא מלאכת קודש . הוא משתוקק , כתב , שתהיה עבודה עברית , אך מבין את הסיבות להיעצרותה . אמנם הפועל העברי יקר מהפועל הערבי אך ניתן לנייד אותו ביתר קלות לעבודות שונות ( ואכן אחד האתוסים של חברי ...  To the book