הציונות המדינית והציונות הדתית

הציונות המדינית והציונות הדתית המורכבות הזאת לא נעלמה מעיניהם של מנהיגים ועסקנים ציונים שגישתם פרגמטית . אלה הבינו כי לא ניתן יהיה לממש את המפעל הציוני ללא גיוס העולם היהודי היושב במזרח אירופה שרובו היה חרדי . שני אישים מרכזיים ביטאו את הגישה הפרגמטית שהייתה אמורה לתת מענה לאמביוולנטיות של הציבור החרדי שהסתייג מהציונות : בנימין זאב ( תיאודור ) הרצל , ( 1904-1860 ) אבי הציונות המדינית ומנהיגה ; והרב יצחק יעקב ריינס , ( 1915-1839 ) מייסד תנועת המזרחי . שניהם הבינו כי יש להפריד בין הציונות כמפעל פוליטי , חברתי וקיומי ובין מושגי הגאולה הדתיים . היעדים הפוליטיים יושגו ממניעים קיומיים ותוך מתן פתרונות למצוקות האובייקטיביות ; יש להתמודד באופן ריאלי עם האיום הפיזי הנשקף לעם היהודי . וכך נכתב בקול קורא שהרב ריינס היה ממנסחיו : כל החושבים שיש ברעיון [ הציוני ] איזה ענין של גאולה העתידה וביאת המשיח , ועל כן רואים שיש בזה הריסה לעיקר אחד מעיקרי אמונתנו הקדושה , אעם אלא טועים . אין בזה קורטוב של העניו מהגאולה . כל עקרו של הרעיון הזה ויסודו אינו אלא הטבת מצב אחינו האומללים ( כרוז רבנים ' , המליץ , '...  To the book