|
|
התנועה הציונית והערבים ישראל קולת בשנים האחרונות רבתה ההתעניינות של הציבור והחוקרים גם יחד בנושא היחסים היהודיים-ערביים . מבחינת ההיסטוריה הציונית הרי עצם העברת מוקד העניין מן "השאלה היהודית" לגווניה אל בעיית היחסים היהודיים-ערביים היא משמעותית ביותר . היא מעתיקה את מרחב הדיון ואת השדה , שבו טמונה הבעיה ובו מבוקש הפתרון , מן ההיסטוריה היהודית והמצוקה היהודית אל השתלשלות היחסים במורח התיכון . העתקה ואת משנה את הפרופורציות שהראייה ההיסטורית הציונית הורגלה בהן — כאשר , לעומת מהלכה של כל ההיסטוריה היהודית וצרכיו של כל העם היהודי , הוצבה בעיה שנחשבה מקומית וקטנה יחסית . הדיון בנושא זה מהווה מבחן למחשבה ההיסטורית — ליכולתה לחקור את העובדות ללא סילוף ואפולוגטיקה , ולכושרה לעסוק לא רק בעובדות פוליטיות , בטחוניות , כלכליות ואידיאולוגיות , אלא גם במערכות פוליטיות ובמבנים חברתיים . על מישור מופשט יותר מאפשר העיון ההיסטורי להבחין בין היסטוריה שיש לה משמעות קבועה מראש ונחרצת , היסטוריה של התגשמות ערכים מוחלטים , לבין היסטוריה הפתוחה בפני בחירה והכרעה אנושית .
To the book |
|
|