פרק 2 הדרוזים בסוריה בלבנון ובישראל קי'ס פירו רוב המחקרים על פוליטיקה אתנית נוקטים אחת מבין שתי גישות : הראשונה עוקבת אחר הנתונים הפרימורדיאליים של הקבוצה האתנית על פי מאפייניה התרבותיים בהווה . לפי גישה זו , מאחר שהנתונים האלה אינם נעלמים במהלך השנים , הזהות והסולידריות של הקבוצה האתנית נחשבות לממשיות , יציבות ומתמשכות . בגישה השנייה מודגשות תכונותיה הסתגלניות של הקבוצה האתנית . לפי גישה זו , הזהות והסולידריות של הקבוצה האתנית משתנות בהתאם לסביבה מבחינות פוליטית , חברתית וכלכלית . חיבור זה על המיעוט הדרוזי במזרח התיכון בימינו אינו נוקט אף באחת מהגישות האלה , אך בניתוח משווה בין הקהילות הדרוזיות בסוריה , בלבנון ובישראל , הוא עשוי אולי לשפוך אור חדש על הוויכוח בין חסידי שתי הגישות . רוב המלומדים הלא ררוזימ שחקרו את העדה הדרוזית נוקטים את הגישה הפרימורריאלית . הם סבורים שמצבם החבדתי פוליטי של הדרוזים מבוסס על עקרון ה"תקיה ' / ' לדעתם , ה"תקיה" היא העמדת פנים של אמונה בדת אחרת ולא ניתן להבין בוודאות את תולדות הדרוזים והפוליטיקה שלהם ללא עיקרון פרימורדיאלי זה : "קשה לעשות הבחנה בין השימוש ...
To the book