|
|
סיכום השיח העממי הפנימי של נשים חרדיות בישראל סביב חוויית העבודה מחוץ לבית , הפנאי , הזוגיות , ההורות ודיני טהרת המשפחה , מתאפיין בשימוש ברטוריקה ובטיעונים שחלקם לא נשמעו בחברה החרדית האשכנזית עד שנות השמונים של המאה העשרים , בוודאי שלא בפומבי . העובדה שהדברים נאמרים על ידי מרצות ומרצים , דרשניות ודרשנים עממיים ופופולריים , ונכתבים בספרים בעלי אופי דומה היא חשובה , במיוחד בחברה שבה יש מרכזיות רבה וחשיבות לרבנים ולםמכויות רוחניות . הקולות הנשמעים , שבחלקם ניתן לזהות השפעות פמיניסטיות עקיפות ומרומזות , אינם באים מההנהגה הרוחנית החרדית הבכירה . יתר על כן , התכנים הנידונים בשיח זה מנוגדים לא אחת לעמדותיהם של המנהיגים הבכירים ולטיעונים שבהם הם נעזרים על מנת לשכנע את מאמיניהם . מתח זה מתבטא בדברי ביקורת המושמעים לעתים נדירות מתוככי חברת הלומדים כנגד רמתו של שיח זה ותכניו , ובפער הגדל בין תוכני הדרשות וההרצאות העממיות לבין העמדה האידיאולוגית הרשמית של "בית יעקב" - מערכת החינוך שבה לומדות מרבית הנערות החרדיות האשכנזיות . זאת ועוד , אף שעמדה רשמית זו נדחקה 141 ראו , למשל : טופל , בעלות תשובה בר...
To the book |
|
|