דרוש, דרשה, חברה ועדה

דרוש דרשה חברה ועדה אברהם שטאל טוען שככל שהמגע עם תרבות הסביבה גדל , כך הופך תוכן הדרשות לרעיוני יותר , וככל שהמגע עם הסביבה מצטמצם ומתנתק עוברות הדרשות לעסוק יותר בטקסט המסורתי , במוסר ובמעשה המצוות . זאת ועוד , הוא מציין שאורך הדרשה בישראל התקצר בהשוואה לדרשות שנישאו בארצות המזרח , ושהנכונות לשמוע דרשות ארוכות אפיינה את יהודי המזרח דווקא בהיותם בארצות מוצאם . כפי שנראה , מהדרשות שנבחנו במחקר זה עולה תמונה שונה לחלוטין , וייתכן שדווקא המגע עם הסביבה הוא הגורם לעיסוק המרכזי באורח החיים הדתי . יתר על כן , דרשותיהם של הרבנים יגן , יוסף , יצחק ואחרים אורכות לא פעם שעות אחדות . אחת הבעיות המרכזיות בחקר הדרשה וספרות הדרוש נעוצה בקביעת היחס בין המילה הכתובה לבין המילה המדוברת . במקרים רבים איננו יודעים דבר על מעמד הדרשה , ומה שנותר בידינו הוא טקסט כתוב . והנה , בזכות קלטות השמע יש בידינו דרשות שלמות כפי שהן נישאו בציבור , על תווי הקול , תגובות הקהל ואופני השתתפותו וכל המתלווה אליהם . דרשות אלה מלמדות על הפער העצום שבין המילה הכתובה לבין זו המדוברת ועל מוגבלותה של המילה הכתובה , המשמשת בעיקר ...  To the book