|
|
פרק אחד עשר : בשערי האוניברסיטה כמה חורשים לאחר סיום מלחמת השיחרור נתקלתי במודעה בעיתון מטעם האוניברסיטה העברית , שהכריזה על משרה פנויה של מדריך - הדרגה האקדמית הראשונה לאחר אסיסטנט - במקצוע הסוציולוגיה . כתבתי לפרופסור דינור לשאול אם יש טעם מצידי להתחרות על משרה זו . תשובתו היתה , כי המודעה באה רק לצאת ידי החובה הפורמאלית להכריז על המשרה , למעשה שמורה היא לאסיסטנט של הפרופסור מרטין בובר , הצעיר שמואל נוח אייזנשטדט . עם זאת עודד אותי דינור להציע את שירותי , כדי שתהיה לו הזדמנות בעת הדיון בסינאט על איוש המשרה להמליץ עלי בפני פורום נכבד זה , ואם לא לעכשיו עשויה ההמלצה להועיל לפעם אחרת . מאז פירסום מאמרי הראשון ב"ציון" לא פסקו הקשרים שלי עם דינור . בסתיו , 1947 בעיצומו של המאבק על עתידה של ארץ ישראל , הוא אירגן את הכנס העולמי הראשון למדעי היהדות על הר הצופים , ואני הייתי בין המוזמנים להשתתף בו . הרצאתי היתה מעין ספיח למאמרי על התמורות שעברו על המשפחה היהודית לקראת התקופה המודרנית . קבלת הפנים החמה בה היא נתקבלה עודדה אותי להמשיך במחקר מן הסוג הזה , ולקוות כי אוכל להשתלב על ידו במסגרת האונ...
To the book |
|
|