|
|
פרק עשירי : ימי אימה והרת עולם שנות השלושים המאוחרות בתולדות יהודי אירופה זכורות כתקופה של הליכה מדחי אל דחי , דחיקת רגלי היהודים בגרמניה , הרעה במצבם של יהודי פולין והגרוע מכל , כניסת קיבוצי יהודים תחת מגף הנאצים : יהודי אוסטריה , צ'כוסלובקיה ולבסוף , עם פרוץ מלחמת העולם השנייה , בספטמבר , 1939 מיליוני היהודים בפולין . היישוב היהודי בארץ , המיועד לפי אמונתו לשמש שביב תקווה לנתונים בצרה , מובא אף הוא במצור . המעט שהוא מסוגל לעזור לזולתו הוא בחינת לעג לרש . בני דורות מאוחרים המתאמצים לגלות נקודות תורפה בהתנהגות מנהיגי הישוב שאולי לא ניצלו את כל פתחי ההצלה שניתן היה לגלותם , אינם אלא מחטטים בפצע היסטורי שלא הגליד . אך גם מי שיתאר את חיי הכלל והפרט ביישוב כמרוכזים בדאגה לנתונים בצרה במרחקים יחטא לאמת . ידיעות על אירועי אסונות שרדפו זה את זה זיעזעו בשעתן , אך הן לא שיבשו את מהלך חייו של הפרט , אלא אם כן נגעו אליו במישרין . בין זעזוע לזעזוע נתונה היתה דעת היחיד לדאגות היום יום , ואם להיות נאמן לאמת חייבת האוטוביוגראפיה לשקף את המציאות שהיתה . הדאגה האישית שלי נסבה קימעא קימעא מדאגת פרנסה כמ...
To the book |
|
|