"תל־אביב מעולם לא היתה שמחה" או "מעולם לא היו כאן פעם שקמים, חולות לבנים על החוף / העיר תל־אביב של אותם הימים היתה בית רוסי־פולני דואב לבלי סוף": ייצוג הכאוב של "תל־אביב־הקטנה־גדולה" ברומן זכרון דברים של יעקב שבתאי

" תל אביב מעולם לא היתה שמחה" או "מעולם לא היו כאן שקמים חולות לבנים על החוף / העיר תל אביב של אותם הימים היתה בית רוסי פולני דואב לבלי סוף : " הייצוג הכאוב של "תל אביב הקטנה גדולה" ברומן זכרון דברים של יעקב שבתאי הקדמה : מקומה וסכנותיה של הפרספקסיבה דורון רוזנבלום כתב פעם כי סוד הצלחתו של שלמה להט ( צ'יץ ( ' כראש עיריית תל אביב נבע לא מכישור ניהולי כזה או אחר שלו , אלא מהצלחתו לשחרר את העיר מ"תוגת מפא"י" - מפלגת הפועלים הגדולה , שהנהיגה את המדינה מראשית ימי הציונות ועד אמצע שנות ה . 70 ניתן למצוא יותר מקורטוב של אמת בקביעתו של רוזנבלום , גם אם לא ברור עד כמה היה תהליך שחרורה של העיר מהתוגה הנזכרת פרי "יוזמותיו ברוכות העוצמה והכשרון" של צ'יץ , ' וער כמה היה פועל יוצא של תהליכים שהזמן גרמם , שכל ראש עירייה נבחר היה "מנצח על ביצועם . " בדבר אחד אין ספק , לפחות לדעתם של חוקרי התרבות והספרות העברית והישראלית : מי שהיטיב לתעד להנציח לשקף לייצג לקלס לרומם לבזות ולעמוד על טיבה של אותה " תוגה , " היה יעקב שבתאי בספרוזכררן לגייס . זכרון לכדים נחשב , כמעט מאז פרסומו בשנת , 1976 לאחד מהישגיה הג...  To the book