רכש הנשק בארץ־ישראל

רכש הנשק בארץ ישראל בתקופת "המרד הערבי , " בסוף שנות השלושים , שלחה ה"הגנה" את יהודה ארזי לפולין כדי לקנות נשק ולשלחו לארץ . הוא פעל שם עד פרוץ מלחמת העולם השנייה ונמלט כאשר כבר ירו התותחים . מאז נסתמו המקורות לרכישת נשק באירופה ונקטעו קווי ההולכה משם . עד קיץ 1941 לא רכשה ה"הגנה" נשק בהיקף גדול . הנשק שהגיע בא כאמור ממקורות ערביים בסוריה ולבנון . המלחמה התקרבה לים התיכון , ולארץ ישראל זרם צבא בריטי ועמו נשק רב וציוד . מחנות ומחסנים נבנו והכלכלה החלה להתאושש . אלפי אנשים גויסו לצבא ולנוטרות כדי לשמור על המחסנים , ואלפים נוספים , יהודים וערבים , הועסקו בתפקידים מקצועיים לתחזוקת הבסיסים והנשק . על רקע זה התחילה ה"הגנה" בפעילות הרכש מתוך המחסנים הבריטיים בארץ . ראשיתה , כאמור , ביוזמות פרטיות ולצרכים מקומיים . את פעולות הרכש המאורגנות למען ה"הגנה" התחילו במפרץ חיפה , בקיץ , 1941 מוניה מרדור יחד עם ישראל כרמי ששירת כסמל בפלוגה 6 ( של ה"באפס ( " ועם אליהו ברמן שהיה סמל נוטרים במחנה חיל ההנדסה בקריית מוצקין . מפקד הנפה מטעם ה"הגנה" היה עמנואל מרקובסקי ( מור , ( ומרדור היה אחד משני סגניו . כר...  To the book