פרק שמונה־עשר ממלחמה אל מלחמה

פרק שמונה עשר ממלחמה אל מלחמה יותר ממאה שנים , עד התפרקותה הסופית , היתה האימפריה העות'מאנית נתונה במלחמה כמעט רצופה נגד אויבים מבית ומחוץ . אחת המלחמות האלה , שניטשה בשנים , 1823-1821 היתה נגד איראן - האחרונה בסדרה ארוכה של מלחמות בין שתי הארצות שנערכו מאז ראשית המאה השש עשרה , כדי להכריע , ראשית , מי מהן תהיה הכוח השליט במזרח התיכון המוסלמי , ושנית , היכן בדיוק יעבור הגבול ביניהן . הגבול התייצב לבסוף , ונקבע בידי ועדה משותפת . לימים הוא היה לגבול המזרחי של הרפובליקה התורכית ושל הרפובליקה העיראקית , אף שבגבולה של עיראק נשארו כמה מחלוקות לא מיושבות . היריבות בין העות'מאנים לאיראנים על הגמוניה אזורית יושבה כאשר האפילו על השתיים והחליפו אותן כוחות חיצוניים , שהיריבויות והמאבקים ביניהם , לפעמים באזור ולפעמים מחוצה לו , שלטו בהיסטוריה הפוליטית שלו כמעט מאתיים שנה . נגד הכוחות החיצוניים היריבים האלה ונגד בני חסותם המקומיים ניהלה האימפריה העות'מאנית קרב מאסף ארוך , מר , ובסופו של דבר כושל . מלחמות רבות ניטשו נגד אויבים בתוך האימפריה . כמה מהן היו נגד תנועות לאומיות שלחמו לעצמאות . כל התנועות...  To the book