פרק אחד־עשר פשוטי העם

פרק אחד עשר פשוטי העם פעמים רבות נאמר שהאסלאם הוא דת שוויונית . יש אמת רבה באמירה זו . אם נשווה את העקרונות , ובמידה רבה אפילו את המעשה של האסלאם בזמן עלייתו אל החברות שסבבו אותו - הפאודליזם הריבודי של איראן , שיטת הקטטות של הודו , האצולות המיוחסות של אירופה הביזנטית והלטינית כאחד - אכן נשאה האמונה האסלאמית מסר של שוויון . האסלאם לא רק שלא תמך בשיטות אלה של הבדלה חברתית ושבטית ; הוא אף דחה אותן בתוקף ובמפורש . הקוראן אומר דברים ברורים : בני אדם , בראנוכם ( מזוג אחד של ) זכר ונקבה ועשינוכם לאומות ושבטים למען תכירו איש את רעהו . אולם האציל ביותר ביניכם בעיני אללה , הוא הירא אותו ביותר ( קוראן . ( 13 : 49 , מעשיו ואמרותיו של הנביא והתקדימים הנערצים של מושלי האסלאם הראשונים , כפי שנשמרו במסורת , מדברים כולם נגד זכות יתר בגין מוצא , ייחוס , מעמד , עושר ואפילו גזע , ומדגישים חזור והדגש שהמעמד והכבוד נקבעים רק על פי יראת שמים והצטיינות באסלאם . רעיונות אלה אינם חסרי תקדים . לפי פסקה מפורסמת אחת בברית החדשה " , אין יהודי אף לא גוי , אין עבד אף לא בן חורין , לא זכר אף לא נקבה , משום שכולכם אחד ...  To the book