הלכו שבי לפני צר

הלכו שבי לפני צר בימים מקדם התכנסו לא אחת מנהיגיה ומפקדיה של ירושלים לישיבות גורליות ודנו בגורל עירם . כך ישבו המלך צדקיהו ושריו בימי בית ראשון . כך ישבו מנהיגי המרד בימי בית שני וכך ישבו מנהיגי היהודים והערבים בימי מםעי-הצלב . והנה כך התכנסו המפקדים , ראשי הציבור ונציג הטוראים ( מר בן-שמש ) לישיבה העגומה , הגורלית וההיסטורית באותו יום הששי 28 , במאי 1948 בשעה , 13 . 00 באחד החדרים בבתי-מחסה . מר וינגרטן ומ"כ טויל מסרו דין וחשבון על שליחותם : " אנו הצענו הפסקת אש לשם הוצאת הפצועים וההרוגים אל מחוץ לרובע , אולם עבדאללה בק אל תל סירב לקבל את הצעתנו . הוא טען שבמקרה קודם ( בשכונת קטמון ) ניצלו היהודים את ההפוגה להתארגנות ולאחר מכן כבשו את קטמון בולה . לכן , טען , זו מלחמה . לי יש הרוגים ולכם יש הרוגים . אני איני מפנה אותם ואתם אינכם מפנים , במקום זה הציע עבדאללה אל תל כי נכנע על פי התנאים שהציע , והנציגים קיבלו את דעתו . " בסופה של הישיבה נערכה הצב י עה אישית גלויה . כל אחד מהנאספים נשאל אם הוא בעד כניעה או נגד כניעה . בזה אחר זה הצביעו כולם בעד כניעה , מלבד איסר שנמנע מהצבעה . מר וינגרט...  To the book