הרעשות, הפגזות,פיצוצים

, הפגזות , פיצוצים רצוצים ואיש לא קם , " מספר נחום טכסון " . עצמתי עינים , והנה רעם שני . פגז ח"ש 6 ליטראות חדר בדיוק לאותו חור . חום עבר מעל לברך רגלי הימנית' קראתי אל חברי » "צאו מהחדר —הפגזים חודרים פנימה — כבר נפגעתי מפגז . " כולנו קמנו ורצט אל הפרוזדור . חזרתי וניגשתי אל הדלת הפתוחה . חיכיתי שיפוג העשן נדי שאוכל לגשת ולקחת תחבושת או רצועת בד לחבישה . ופתאום נפל פגז בין שתי רגלי והחל מסתובב במהירות סביב עצמו בזמזום מבהיל . התבלבלתי "' — . חבריא , רימון — " 1 צעקתי , וברגלי השמאלית בעטתי בו כדי להרחיקו מקבוצת החברים . הוא לא התפוצץ . סגרתי את דלת-החדר ונתישבתי על כסא בקצה המסדרון . רות הביאה לי תחבושת . רגלי כבדה . קשה היה לי לקום . כעבור זמן בא משה פרנקל' מפקד העמדה , לנקות את הטומי שלו . חתיכת סמרטוט נתקעה בקנה . מפני שישבתי בטל , ביקשתי לעסוק בניקוי הכלי . ההרעשה בתותחים ובמרגמות נמשכה שעות לסירוגין — גם לאור היום . אני ניגש לבית החולים — אמרתי לאחי יוסף כשהאיר היום . יוסף חפץ ללוותני אך אני דחיתיו באמרי : 'מפגיזים עכשיו , ולא כדאי שתלך . ואתה נחוץ כאן בעמדה . " בקושי דידיתי עד ...  To the book