עמן אל בין העצים שליד בית הספר גובאט — כשהכדורים שרקו מעליהם . השתטחו על האדמה לזמן-מה , ושוב קמו והמשיכו ללכת . המעלה היה זקוף , הדרך עיקשת ומכשילה , פתאום התחלקו אחורנית בגלל העשב החלקלק . קופסאות תחמושת נפלו , כדורים התפזרו והיה צורך לאספם בחשיבה ולתחבם לכיסים — והנה שוב שריקת כדורים ושוב השתטחות ארצה , ארבעת בני העיר העתיקה עלו וירדו באשדות הר ציון עוד כעשר פעמים . לבסוף , בעלותם עד למעלה , מצאו בחצר הכנםיה הדורמיציונית אנשים ערוכים במסדר . האנשים היו מבוגרים לפי מראיתם , חגורי חגור מלא וחבושי כובעי פלדה ענקיים . לאור עששית שהוחזקה ביד קרא אהד המפקדים את פקודת היום המיוחדת : "אתם עומדים לפני חומות העיר העתיקה . לפני כאלפיים שנה גורשו ממנה היהודים . אתם הראשונים — מאז — לעלות בחומה 7 ן —— — _ , " אט אט נסתיימו ההכנות . קומץ פלמ"חאים ובני העיר העתיקה המעטים ששהו עמהם השתרעו על אדמת החורשה יגעים ורצוצים . את נמנומיהם האחרונים הפריעו רק ברקי הפצצות שהאירו את השמים בסביבות שער יפו והתפוצצויות שבאו בעקבותיהם , עדות . לנסיון עז שנועד לפרוץ את מבואות העיר העתיקה גם במקום ההוא . הכנות הנצו...
To the book