פרק ו ממלחמת יום הכיפורים עד של"ג

ו ממלחמת יום הכיפורים עד של"ג כשפרצה מלחמת יום הכיפורים והיה צורך דחוף לגייס ולארגן יחידות נוספות , הוטל על הנח"ל לבדוק במהירות רבה שני דברים : א . איזה נשק נשאר במחסנים ? ב . איזה כוח אדם אינו מגויס למלחמה ? גדוד 902 הועבר מהצפון לסיני ומאוחר יותר הצטרף לחזית התעלה גם כוח עורפי של טירונים ממחנה . 80 הטירוניות הכינו מנות קרב . עוד לפני המלחמה , בין המוצבים לאורך תעלת סואץ , היו כאלה שאוישו על ידי חיילי גדוד 904 ( הגדוד הדרומי ) ובהם גם מוצב המזח , שחייליו לחמו בעוז ומנעו מהמצרים לחדור למוצב . כאשר צה"ל נוכח שאינו יכול לחדור למוצב , ניתנה להם הוראה , שיש להם יד חופשית להחליט אם הם רוצים להיכנע או לא . במטה הכללי היו שטענו שזה לא הוגן לתת בידיהם את ההחלטה והיה צורך להגיד להם שיכנעו . הם המשיכו בהגנה עוד כעשרים וארבע שעות של מלחמה ואז ביום שבת ה 13 באוקטובר נכנס הצלב האדום לתמונה . אנשי הנח"ל היו אנשים דתיים ויצאו לשבי לאחר שקיבלו פקודה ועם ספר תורה בידם . חיילי הנח"ל היו גם במוצבים אחרים . מהם שנפגעו ומהם שהלכו בשבי . גדוד הנח"ל המוצנח היה ברובו ברמת הגולן בפתיחת המלחמה . בצהרי יום הכיפ...  To the book