על ארץ גושן ועל מקום ים־סוף

עלארץ גושן ל מקוםי ם סוף לפני שנקבע את מקום ארץ גושן , מן הראוי לברר תחילה מה היה משלח ידם של בני ישראל לפני שהגיעו אל ארץ גושן ולאחר שהתנחלו בה . בבראשית ( יג ב , ( נאמר על אברהם : "ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב . " לפי פסוק זה מסתבר , שאברהם עסק גם בגידול מקנה וגם במסחר . בבראשית ( יב טז ) נאמר עליו : "ויהי לו צאן ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות וגמלים . " לפי רכושו זה של אברהם , ניתן להסיק מה היה משלח ידו . גידול הצאן משמעו מרעה בתנאי מדבר , גידול בקר עניינו מרעה בספר חבלי היישוב , כי לא ניתן לגדל בקר במדבר מחוסר מרעה מתאים , ועיקר שימושו של הבקר היה בעבר לעבודת אדמה , דהיינו לחריש , לזריעה ולתובלה . גידול גמלים פירושו עיסוק במסחר . מפסוקים אלה ניתן ללמוד , שאברהם לא היה נווד גמור אלא נווד למחצה , אשר מגמתו היתה להיאחז בקרקע ולהתיישב בה . עדות לכך מצויה בבראשית ( כג יז , ( שבו נזכר ניסיונו של אברהם להיאחז באדמה : "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא , השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב . " מקניית האחוזה הזאת משתמע הקשר של אברהם אל השדה ואל פרי השדה — הע...  To the book