קיסריה - כרך המים והחיים תושבי מישור החוף והעמקים של הארץ , ערש גידול הדגן בימי קדם , התקיימו ממי גשמים , משאיבת מימי הבארות ומניצול עינות המים לשימושיהם השונים , על ידי פיתוח תרבות אגרו הידראולית . שאיפה זו גברה ביתר שאת בימי בית שני , המשנה והתלמוד , כאשר העיור היה מרוכז בעיקר בחוף הארץ . מישור החוף שימש בסיס כלכלי איתן להקמת ערי נמל גדולות , לשם קיום הסחר בין ארצות מזרח הים התיכון לבין ארצות מרכז ומערב הים התיכון , ולשם פיתוח החקלאות , המלאכה והתעשייה בארץ , שחלק ממוצריהן שווקו דרך ערי הנמל , שהיו מוצא לעורף היישובי שלהן . ערים אלה היו . צידון וצור בצפון , עכו , דור , קיסריה , אפולוניה ויפו במרכז ; אשדוד , אשקלון ועזה בדרום . לפיכך נבנו אמות מים מרשימות בחבלים אלה , נחפרו בארות ונוצלו עינות המים בנחלים הזורמים של החוף והעמקים , וכן הוקמו טחנות קמח גדולות , שפעלו מכוח המים . על השיחה בין הגלים הסוערים מסופר בתלמוד , בבא בתרא 1 דוח' "גל אחד זורק את קולו לחברתו ואומר , חברתי , כלום השארת דבר מה בעולם שלא שטפת אותו , אלך אני ואאבדהו . אך הגל עונה , לך וראה את גבורת אדוניך , איני יכול לע...
To the book