כלכלת הגולן, הבשן, והחורן בימי המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד

כלכלת הגולן , הבשן , והחורן בימי המקרא , בית שני , המשנה והתלמוד אחד הנושאים המורכבים והקשים לפענוח בחקר קדמוניות ארץ ישראל הוא איתור החבלים , שבהם גידלו הקדמונים את תנובת הארץ ומהם הפיקו את מחצביהם . הקושי גדול במיוחד כאשר דנים בחבלי הספר של הארץ , ובעיקר בשטחים שלא היה בהם רצף של יישובים . הסיבות לבעייתיות זו הן דלות המקורות הדנים בנושא זה במקרא , במשנה , בתלמוד , בספרות ההיסטורית ובחומר האפיגרפי , מיעוטן של החפירות הארכיאולוגיות בחבלי הספר והמחסור בדגם גיאוגרפי היסטורי כלכלי . קשה להגיע למסקנות חד משמעיות בדבר הסיבה לדלות המידע על אודות חבלי הגידול וההפקה . לא ברור מרוע קיימים בכתובים רמזים או חלקי מידע בלבד : האם חוסר האזכור של ענפי הכלכלה במסמכים הקדומים הוא מקרי או מגמתי ? האם נמנעו הקדמונים מסקירה שיטתית , משום שענפי הכלכלה למקומותיהם היו ידועים להם ומקובלים עליהם כדבר המובן מאליו ? ואולי הסיבה לכך היתה חוסר רצון לספק לאויב חומר מודיעיני על אוצרות הארץ ? ואולי חשש מפני עין הרע ושאר מרעין בישין ? המקרא , המפרט את רשימת הנציבויות של שלמה ( דברי הימים א , כז כב לא , ( והמזכיר את שמ...  To the book