האוריינטציה הגיאוגרפית והשימוש במפה בארצות המקרא מה היו אמצעי ההתמצאות שסייעו במציאת הכיוונים ואתרי הפולחן בארצות המקרא ? האם שירטטו אז מפות וכיצד , ומה היתה שיטת המדידה בימי קדם ? הצורך החיוני להתמצא בדרכי המדבר , הכפר והעיר , הניע את הקדמונים בתקופת המקרא להשתמש בכמה אמצעי התמצאות בטבע : א . לפי השמש , הזורחת במזרח , ומסלולה הוא בדרום השמים ( במחצית הצפונית של כדור הארץ , ( והיא שוקעת במערב ; ב . לפי עצמים גיאוגרפיים טבעיים שהם : חבלי ארץ , הר , פסגה , כתף , מעלה , סלע , רמה , גבעה , עמק , בקעה , ערבה , מדבר , נהר , נחל , גיא , אשד , מעיין , ים , חוף ים , לשון ים , הנזכרים בתיאור גבולות השבטים בספר יהושע ; ג . לפי היישובים והיעד של הדרכים , שאף הם נזכרים ברובם בתחומי נחלות השבטים וחבלי . pKn קדם המזרח השמש המתמידה בזריחתה ובשקיעתה , הביאה את העמים השמיים המזרחיים לפנות לכיוון הזריחה לשם התמצאות , דהיינו לפאתי קדם , שהוא צד הפנים בפנותם מזרחה ( במדבר כג n דברים לג טו . ( לכן גזור המונח "פנה" מלשון פנים , שכן אתה מכוון את פניך ועיניך קדימה אל השמש , הזהה לקןדם ולקדים — הרוח הראשית . הק...
To the book