פרק ד ספר שופטים וההיסטוריה כאידיאולוגיה

פרק ד ספר שופטים וההיסטוריה כאידיאולוגיה הפרק הרביעי מוקדש לספר שופטים ולאופן _שהוא מעצב את מקומו של האל בהיסטוריה . בחרתי בספר שופטים משום שלדעתי הוא ניסיון ראשוני לתאר באופן שיטתי השתלשלות היסטורית של תקופה , ולא של אירוע בודד , ולבחינת מקומו של האל לאורך התקופה על הבעיות שהיא טומנת בחובה . כבר רמזתי לכך שהחיבורים ההיסטוריוגרפיים שבמקרא אינם עשויים מקשה אחת . הם אינם בני תקופה אחת . יש ביניהם קדומים יותר , מן הסתם מסוף המאה השמינית לפסה"נ , ויש מאוחרים יותר , מן התקופה הפרסית . עם זאת , המשותף לכולם , קדומים כמאוחרים , הוא שימוש בקורות העבר לצרכים רעיוניים . כאשר החליט כותב מקראי לתאר את העבר , הוא העמיד במרכז תאורו רעיון כלשהו או צירוף שיטתי ומגובש של רעיונות . לא השאיפה להגיע אל האמת הנחתה את כותביה של ההיסטוריה המקראית , לא הרצון לתער את מה שקרה , אלא הרצון להבליט רעיון , או משנה רעיונית מסוימת , ולהשתמש בתאור העבר כמעבדה ליישום הרעיונות . לפיכך , אנו יכולים למצוא במקרא גם תאורים היסטוריים שונים של אותה תקופה . זוהי התוצאה של שימוש באותה 'מעבדה' לצרכים של רעיונות שונים . ועור נדון...  To the book