קול הדממה

קול הדממה בךגוריון מת ב 1 בדצמבר , 1973 ר בכסלו תשל"ד . " אני , דוד בן גוריון משדה בוקר " ... פתח צואתו וביקש להיקבר ליד פולה בנחלת הקבר שבשדה בוקר . הוא ציווה כי לא יינשאו הספדים בעת הלויתו וליד קברו , וכי לא יירו מטחי כבוד ' . ההלויה נערכה בדומיה , שהיתה חזקה ומסעירה יותר מכל נאום , קינה והספד . ומשתם הטקס והאבלים הלכו לדרכם , נותרו שני הקברים לבדם-שני גושי אבן מסותתת , משקיפים מראש צוק מדברי אל נוף האלמוות של נחל צין . המבקר בחלקת הקבר שבנגב חולף תחילה על פני בנין הספריה של מדרשת שדה בוקר , שסביבתו טובלת בצמחיה רעננה ורוגעת . הוא עוקף את הבנין ויוצא אל הרחבה שמאחוריו , שבמרכזה שני הקברים . הוא מרים עיניו-ולפתע הולם בו הנוף העז , הפראי , הנפרש לרגלי הצוק התלול , צעדים ספורים משני גושי האבן . מדרונות שחונים של הרים נישאים , חרוצים , מפוצלים , מרדניים , יורדים ופורשים שלוחותיהם אל הגיא ההולך ומתרחב ואובד במזרח , ואחריו הולכים ומטשטשים , הולכים ונעלמים , כאילו הם מתמזגים באינסוף . המבקר נמחץ תחת הדממה השלמה השוררת במקום הזה . רק צריחה בודדת של ציפור מדבר , רק המייתה של הרוח העולה בנקיק...  To the book