טז.מה יאמרו הגויים

טז . מה יאמרו הגויים פעם , בימי המלחמה העולמית הראשונה , ישב ארץ ישראלי צעיר , שזה מקרוב מלאו לו עשרים שנה , ורשם לעצמו פרקי יומן אישי , אינטימי . היומן לא האריך ימים ואבד כשהתגייס העלם לצבא התורכי , אך הוא זכר היטב את אשר רשם בו " . פתחתי בציון האישים שלסמכותם המוסרית היה ערך מכריע בחיי * " . בראש הרשימה הביא הבחור את שם אביו , לא משום "אבהותו כשלעצמה , " אלא בגלל "היותו יהודי גדול ומחנך בעל השפעה מוסרית כבירה . " במקום השני רשם את שמו של דוד בן גוריון " . זה היה לאחר ימי קושטא הקצרים מאוד " , כתב , בהתיחסו לימיו כסטודנט לצדו של בן גוריון " , שבהם רחוקים מאוד היינו מהתקרבות נפשית אמתית . ואף על פי כן נכס זה הנחילו לי ימי קושטא - ההכרה בסמכותך המוסרית האישית " . גם כשבגר העלם , גם כשטיפס למעמד מנהיגות בתנועת הפועלים ובתנועה הציונית , לא פחתה ההערצה העמוקה שרחש לבן גוריון " . הערכה שלך היא בשבילי עמוד שדרה מוסרי " , כתב לו בשנת " . 1937 היא קובעת בשבילי את שיעור קומתי . זה כמה שנים אני מודד את עצמי , את הישגי ואת מגרעותי לפי הערכתך . אתה תעשה אתי עוול גדול אם מתוך שאתה יודע זאת תעלים ממ...  To the book