יד.רוצחי עמנו ויורשיו

יד . רוצחי עמנו ויורשיו ה 7 בינואר , 1952 יום חורף קר וסגרירי , היה אחד הימים המרים ביותר שידעה מדינת ישראל . עם בוקר לבשה ירושלים פני עיר במצור . הרחובות הסמוכים לבנין הכנסת נסגרו מבעוד מועד בגדרות תיל ובמחסומי משטרה . תנועת אוטובוסים ורכב פרטי הוסטה אל מסלולי חירום , המרוחקים מהכנסת 600 . שוטרים , חמושים באלות , מגינים , קסדות ורימוני גז מדמיע , הוצבו סביב הבנין ; יחידות של צה"ל הועמדו במצב הכן . דומה שמעולם לא הופקדה שמירה כבדה יותר על בית המחוקקים בישראל . אולם בערוב היום נתברר כי גם אמצעי החירום לא הספיקו . אלפי מפגינים הסתערו לעבר הכנסת , התכתשו עם השוטרים , רגמו אותם באבנים , פרצו את המחסומים . הם קרבו לבנין הכנסת והמטירו אבנים על חלונותיה . הזכוכיות נופצו וחלק מהאבנים חדרו לאולם המליאה . דרך החלונות השבורים חדרו פנימה אדי גז מדמיע , בעזרתו ניסתה המשטרה , לשוא , לפזר את המפגינים . עם חשכה הוזעקו למקום יחידות צבא להדוף את ההמון . שעה ארוכה נמשכה התגרה בין מפגינים נזעמים לבין המשטרה והצבא , בעוד שבמליאת הכנסת התחולל ויכוח סוער . ההתכתשות ברחבת הכנסת סימלה את הסערה העזה ביותר שידע...  To the book