יג."קנאי חמום־מוח"

יג " . קנאיח מו ם מו ח " פרשת היחסים בין ממשלת אנגליה לבין דוד בן גוריון היא תופעה מיוחדת ויוצאת דופן מתחילתה ועד סופה . במשך מרבית שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל היה בן גוריון דמות שולית , אלמונית כמעט בעיני השלטונות בארץ ומשרדי הממשלה בלונדון . הם החלו להתעניין בו כשנבחר לתפקיד בכיר בהנהגת התנועה הציונית . בשנים שלפני מלחמת העולם , כשהיה עדיין פרו בריטי בתפיסותיו , עשה בן גוריון על פקידי הממשל הבריטי בארץ רושם חיובי . " נואם בעל עצמה , נחשב לאדם היחיד בישוב שיש לו רעיון ותכנית מוגדרים היטב , " כינוהו מחברי דוח מודיעין של משרד המלחמה ב . 1937 דוח אחר תיאר אותו כאדם הניגש לבעיות "בדרך גלויה ופתוחה , חפשיה מתככים , " ומבסס מסקנותיו על "אמונה עמוקה וכנה . " אולם משהתיצב בן גוריון נגד הספר הלבן , החלו פקידי הממשלה בירושלים ובלונדון להתיחס אליו בחשדנות מרובה , אשר הפכה במשך מלחמת העולם לאיבה גלויה . עיון בארכיוני הממשלה והשירותים החשאיים הבריטיים מגלה שבן גוריון הצטייר בעיני מרבית המומחים , בכל הדרגים , כאיש קיצוני בהשקפותיו , בעל דעות ותביעות בלתי שקולות , אנטי תזה לדוקטור וייצמן , שכ...  To the book