יג.טעמה של תבוסה

יג . טעמה של תבוסה איש לא הכתיר את מנהיג הפועלים בן הארבעים ושמונה באותו קיץ סוער של שנת . 1933 אך כאשר עלה לראשונה על בימת הקונגרס השמונה עשר בפראג , שזוף , עגול פנים , בחליפה אפורה וצוארון לבן , נתקבל בתשואות ממושכות , שהפתיעו אותו עד מאוד . עדיין לא חש , כנראה' שהפך "למנהיג הבלתי מעורער של אגף הפועלים" בציונות . גמ לא טיפח שום שאיפות להיבחר לתפקיד מרכזי בהנהלה הציונית . הוא אהב את תפקידו כמזכיר ההסתדרות "יותר מכל דבר אחר . " לפולה כתב . "ברור לי , שאני נשאר בהסתדרות ואיני נכנס להנהלה . " אלא שהדברים התגלגלו אחרת : הן משום החלל . שנוצר עם מותו של ארלוזורוב , הן משום עליית משקלו האישי של בן גוריון . הוא לא יכול להתמיד בסירובו . המועמד למלא את מקומו של ארלוזורוב בראשות המחלקה המדינית של הסוכנות' משה שרתוק , פיקפק , " אם הוא מסוגל לקחת על עצמו תפקיד זה , " וגם התנה כניסתו בכניסת בן גוריון . אחריו החרו החזיקו ברל כצנלסון' יצחק טבנקין ועוד חברים באגף העבודה' שהפעילו לחץ הולך וגובר על בן גוריון . גם ד"ר ארתור רופין קבע , שלא יצטרף להנהלה ללא בן גוריון . לבסוף , נכנע בךגוריון "וקיבל את ד...  To the book