ח.שנות יאוש ותקוה

ח . שנות יאוש ותקוה בדצמבר 1923 הפליג בן גוריון מרוסיה לארץ ישראל . האכזבה 'המרה מברית המועצות טרם חדרה לליבו . ביגיעה שהיה מתפעל מן הים החלק כשיש בין איי יון ומתענג על קרני שמש חרפית נדירה , צמחו ונרקמו חלומות במוחו . ראה בדמיונו את התהוות הקשרים ההדוקים עם ברית המועצות , חזה את הפיכתה למעיין מתגבר של כוחות חלוציים צעירים , רעננים , שיבואו בהמוניהם בעקבות חלוצי העליה השלישית לבנות את הארץ . כמה שונה היתה הרגשה זו מהרגשתו כעבור שנה , כששוב עשה דרכו הביתה לאחר נסיעה ממושכת באירופה . שוב נשען על הסיפון והביט במרחבי הים . אלא שעתה היה הים סוער וקוצף' ורוחו היתה נכאה . החלוצים לא פרצו את שעריה הנעולים של רוסיה , והמחזה שראה סביבו , על הסיפון , עורר בו שאט נפש " . באנייתנו כמאה ועשרים עולים - כמעט כולם מהסוג הפולני של מוכרי גזוז , ושלושה חלוצי "המזרחי" מוארשה . היכן בחורינו " ? לא היה אות נאמן יותר מאותו ציון ספונטני למשבר החמור , שפקד את הציונות המגשימה . הרוח החלוצית , שפיעמה את העולים , גועה עם אחרוני העליה השלישית , ב 1924 החלה "העליה הרביעית '' ו ובאותו גל עליה אכן מרובים היו אלה , א...  To the book