שיח חברים על לונצי

שיח חברים על לונצי דוד _בן עוזיאל : נתכנסנו כאן - בני משפחה , חברים _ומוקירי זכרו של לונצי - לספר על האיש ולתאר את דמותו . אמרתי לספר , לא לספוד , מכיוון שעל לונצי אי אפשר לדבר כעל איש שהיה , והספדים היו מקוממים אותו . חברו בו יחד חוכמה וצניעות , יושר ועיקשות , סקרנות ועמקות . מי שהכירו , ודאי עמד על תכונות אלה . המשורר נתן אלתרמן , שהיטיב לתאר מצבים ואנשים , כתב : '' עוד זכור נזכרך , כל רעיך גם יחד . עוד באמצע מלאכתנו נרגישה פתאום את מאור מבטך , בתביעה לא נשכחת , במזיגה נדירה של פיקחות ושל תום . '' אחדים מאותם רעים יספרו הערב על חוויות שחוו עם לונצי . ראובן מרחב : ניתן לאפיין את דמותו של לונצי במלה אחת - הוא היה אחר . הוא היה אחר בהרבה מובנים , וה"אחרות" שלו בלטה אצלו בגיל מאוד צעיר . לונצי הגיע לבית הספר שבו למדתי גם אני בחיפה . היה זה בסיום כיתה ד ' , בשנת . 1945 לפני שבועיים , לאחר שיחה עם אימו , הבנתי מדוע הגיע דווקא לבית הספר הזה , שהיה ידוע בליברליות שלו , כאשר המתחרה שלו היה ידוע כבעל מסגרת קשוחה . אימו מרים אמרה , כי היא ואביו החליטו לשולחו לשם , כיוון שחששו שהוא לא יעמוד במסג...  To the book