|
|
המגעים הדיפלומטיים בין התנועה הציונית והתנועה הערבית הלאומית עם סיום מלוזמת העולם הראשונה * יוסף לונץ במסכת היחסים בין יהודים לערבים בארץ ישראל תופסת מקום חשוב ומעניין במיוחד פרשת המגעים שנוצרו בין ההנהגות של שתי התנועות הלאומיות בשנים . 1920-1918 ייתכן ששום תקופה אחרת לא היתה כה פורה במגעים או בניסיונות למגעים בין ההנהגות הללו . חוסר הבהירות שאפף את גורלו של _המזרח התיכון , וארץ ישראל בכללו , עם סיום המלחמה , דחף את ההנהגות הלאומיות לחפש דרך להסתייעות הדדית . תקוותיהם הלאומיות של שני העמים , שטופחו במשך תקופה ארוכה קודם לכן , הועמדו לפתע בפני אפשרות להתגשמות קרובה , ולרגע נדמה היה שהאינטרסים המדיניים שלהם עשויים להשתלב בהצלחה . בצידה של ההתקרבות הדיפלומטית הצטיינה תקופה זו גם בריבוי פתאומי של גילויי איבה ואלימות , בעיקר מן הצר הערבי . שתי התופעות הנזכרות אינן אלא שני צדדיו של אותו מטבע — הניסיון להכריע את גורלה של ארץ ישראל בתקופת התהוותו של מעמדה המדיני , בכל האמצעים ובכל הדרכים . היחסים בין שתי התנועות עד מלחמת העולם הראשונה התעוררותה של התנועה הציונית במחצית השנייה של המאה ה , 19 ...
To the book |
|
|