|
|
בשערי ירושלים ( זכרונות יסודתם בהררי קדש ) יהושע ברזילי ואין העם מכירים קול תרועות השמחה לקול בכי העם ( עזרא גי , י"ג ) א למרות חפצי העז לראות את ציון משאת נפשי , לא יכלתי להפיק זממי בכל העת אשר ישבתי ביפו , בי מכשולים רבים היו על דרכי . אולם כאשר קרבו ימי האביב , לא הבלגתי עוד על רוחי , אמרתי י יעבור עלי מה , אך אראה נא את העיר — את ירושלים אשר בה כל מעיני , ולשמה ולזכרה ת < וות נפשי . אחד מילידי ארצי , צעיר לימים אבל זקן בחכמה ובידיעת הליכות התבל , כי רובי תורתו למד מהמורה הגדול : מהנסיון , במסעיו הרבים אשר התחילם עוד בשחר טל ילדותו , נאות לארח לחברה עמדי אף קבל עליו הטרח , לשכר עגלה למעננו ולהכין את כל הדרוש לחפץ דרכנו ; כי זה כחמש שנים התגורר בארץ הצבי וידע כל שביליה כשבילי עיר מולדתו . בצאת השבת ישבתי עם רעי במרכבה לנסוע ירושלימה . * רעי ה ... . אהב להתהלל , כי יפי הטבע ונעימות השירה זרו לו , ולכן היה כלא רואה את יפי הפרדסים אשר משני עברי דרבנו , אך באמרי להרכב , בי יתנהל לאט , הרכין בראשו לאות בי הסבים לבקשתי . ואמנם לא יפלא הדבר — ולו גם אמת היתה בפיו , כי הךר התולדה לא יקח לבבו...
To the book |
|
|