|
|
זלמן דוד לבונטין זלמן דוד לבונטין , ( 1940—1856 ) עלה לארץ ישראל פעמיים : פעם אחת ב 882 ו , ופעם שנייה — עשרים שנה מאוחר יותר — ב . 1903 הסיפור המצורף כאן מתייחס לעלייתו הראשונה . בתחילת אדר תרמ"ב , ( 1882 ) הגיע לבונטין לארץ בשליחות אגודת "חובבי ציון" שבעירו , כרי לקנות אדמה להקמת מושבה . בתקופה זו לא היו מושבות בארץ , שהרי פתח תקוה , אשר נוסדה ארבע שנים קודם לכן , ( 1878 ) נתפרקה בינתיים . לבונטין ניסה ללמוד כיצד מתיישבים בארץ ישראל , ופגש אך באי סדרים , תככים והולכת שולל . הוא פנה לכל גורם אפשרי שעשוי היה לייעץ לו ( מייסדי פתח תקוה לשעבר , פרופ' הופמן אבי המושבות הגרמניות בארץ , מנהיגי היישוב ועסקניו , ( ואין עוזר . לבונטין הגיע לשתי מסקנות.- א . יש לצאת בעצמו לתור , ולהחליט מהו האזור המתאים עבור התיישבות ; ב . יש להקים , יחד עם נציגי "חובבי ציון" האחרים בארץ , מרכז מהימן להדרכה ולמידע באשר לרכישת קרקעות וליישובן . ואכן , בכ"ח באדר הוקם מרכז כזה ביפו בשם "ועד חלוצי יסוד המעלה , " ולבונטין נשיאו בפועל . הוא המשיך לסייר בארץ ולחפש אחר אדמה ( כפי שניתן לקרוא בסיפור שלפנינו , ( כשבחיר...
To the book |
|
|