פרק ח המעשה הצבאי של היהודים בירושלים — ראשיתה של מדיניות חדשה

פרק ח המעשה הצבאי של היהודים בירושלים — ראשיתה של מדיניות חדשה האישים המרכזיים שעיצבו את המדיניות הציונית בזמן מלחמת העצמאות בשאלת ירושלים , לא ישבו דרך קבע בעיר . בן גוריון ועמו הפיקוד העליון של ההגנה — גלילי , ידין וראשי האגפים במטה הכללי בתל אביב ושרתוק בניו יורק , ראו את הבעיה הירושלמית בהקשרה הכולל — הארצי והבין לאומי . חברי הנהלת הסוכנות ועובדיה שנותר 1 בירושלים ראו לעומת זאת , את הדברים באופן טבעי כמי שחווה על בשרו את אימת המצור . כאלה , ברצונם או שלא ברצונם , היו גם ההערכות שהעבירו לתל אביב ולניו יורק . שתי הערים היו רחוקות מירושלים כמעט באותה מידה . עד מהרה נוצר מעין עימות , מר לעתים , בין ראשי הסוכנות והוועד הלאומי היושבים בירושלים לבין היושבים בתל אביב . הראשונים חשו כיצד חדלים להבין אותם בשפלה וכיצד , במקום לעסוק במדיניות הציונית והיישובית הכוללת , הם נעשים דובריה של הקהילה היהודית בירושלים ואף מושפעים ממצב רוחה הירוד . אל אלה חבר מצב של מחסור באינפורמציה על המתרחש בארץ ובעולם ותחושה של אבדן השפעה . בתל אביב , לעומת זאת , קיבלו , עם הזמן , הקריאות הנואשות מירושלים את תסמונת...  To the book