|
|
פרק ב נוכח חלוקת ארץ ישראל באוגוסט 1929 פרצו מהומות דמים בירושלים . היישוב היהודי ללא הנהגתו , ששהתה אז בקונגרס הציוני בציריך , ובהיעדרו של הנציב העליון הבריטי , עמד יותר מאשר אי פעם בעבר , בפני סכנת חיסול של ממש . לשבוע הדמים בירושלים קדמה שנה של סכסוך אלים . מוקד הסכסוך היה לכאורה דתי - המאבק סביב הכותל המערבי . למעשה היה זה סכסוך לאומי שבו שימש העניין הדתי יותר כאמצעי מאשר כמטרה . ההתפרצות הערבית התאימה לקו הציוני שגרס עוד קודם למאורעות אוגוסט 929 ו כי יש צורך בהפרדה על בסיס בין לאומי בירושלים ללא קשר לאינטרסים הדתיים השונים בעיר . כזכור , הבריטים לא אבו באותו שלב לאמץ קו זה . עד סוף שנת 1936 הקפידו הבריטים לדון בשאלת ירושלים , עם יהודים וערבים כאחד , בעניינים מוניציפאליים בלבד . מערכת היחסים היהודית ערבית בירושלים התדרדרה במהירות בין המאורעות של אוגוסט 1929 לבין אלה של אפריל . 1936 בתווך היו התפרצויות נוספות בשנת 1933 ובשנת . 1935 דווקא באותה תקופה ניסה בן גוריון את כוחו בהידברות ישירה עם מנהיגי הערבים בארץ ישראל . בין השאר , שוחח עמם גם על העתיד המשותף בירושלים . שיחות אלה איפשרו ...
To the book |
|
|