|
|
פרק ח' היסטוריוגרפיה יוונית ויהודית היסטוריוגרפיה , ביוונית , פירושה כתיבת היסטוריה , כתיבת תולדות בני אדם . מבחינים בין כתיבת זיכרונות אישיים לבין כתיבת תולדות בני האדם בעבר . הבדל זה היה קיים גם בתקופה העתיקה . יוסף בן מתתיהו התחיל בכך שסיפר את תולדות המלחמה בה השתתף , ואחר כך כתב חיבור ארוך , בן עשרים ספרים , בו דן בתולדות ישראל מראשית קיום העולם ( מבריאת האדם ) ועד לראשית מלחמת היהודים . החיבור ההיסטוריוגרפי השלישי " , חיי יוסף , " הוא אישי עוד יותר מ '' מלחמות היהודים , " בו סיפר את תולדות חייו ואת תפקידו במלחמה . מלבד זה כתב חיבור אחד לא היסטוריוגרפי " , נגד אפיון , " בו הוא מגן על היהודים מפני שנאת ישראל העתיקה . כל חיבוריו של יוסף בן מתתיהו , חוץ מהספר "נגד אפיון , " הם חיבורים העוסקים בהיסטוריוגרפיה . מן הראוי להבהיר כיצד נראתה ההיסטוריוגרפיה בתקופתו , או ליתר דיוק , מה כתבו האנשים באותם ימים . בחיבורי יוסף בן מתתיהו יש לא רק פרטים על תולדות העם , אלא גם תיאורים של הפרושים , הצדוקים והאיסיים . הוא מביא מידע על המנהגים היהודיים , תיאור של ארץ ישראל ושל מקומות מושבם של היהודים ....
To the book |
|
|